יום שבת, נובמבר 18, 2006

אבות האומה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק כ"א [ב] בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע. בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה
הטבע הכפול של מאבקי דוד נעשה אפילו ברור יותר כאשר אנחנו משווים את המונח מגן דוד עם המונח מגן אברהם. נכון שהמונח מגן מתייחס בשני המקרים לאלוהים ההבדל נעוץ בעובדה שלאברהם הארץ רק הובטחה ולכן לא נאלץ למעשה להלחם עליה ( אף על פי שלא היסס להשתתף במלחמה כדי להציל את לוט), בזמן שדוד נאלץ להלחם במלחמות רבות כדי לאבטח את הארץ לפיכך, למונח מגן אברהם אין סמל גרפי מתאים; כיוון שאלוהים אינ יכול להיות מתואר על ידי צורה כלשהי, אפילו לא על ידי עיצוב מופשט. מצד שני, המגן דוד לא ממש מתאר את אלוהים, אלא יותר את הקוטביות האנושית האלוהית בהיותה מאוזנת. במקרה של דוד, זה כולל את מערכת יחסים שבין העם הארץ והאל
מסורת יהודית עתיקה שראוי להזכיר כאן מספרת שהמלך דוד שאל מדוע התנ"ך מדבר על מגן אברהם, המגן של אברהם, אבל לא מזכיר את המונח מגן דוד? בתשובה האלוהית נאמר שאברהם עמד היטב בכל הפיתויים והניסיונות בעוד דוד נכשל כמה פעמים, כמו בפרשת בת שבע. למרות זאת אלוהים המשיך להגן על דוד בגלל שחזר בתשובה. דוד המלך עשה מעשה יוצא דופן כאשר ייסד את ציון, האיחוד המאוזן של הארצי והשמימי תחת ריבונות היוצר. המלך דוד היה ודאי מודע לכך שאם יתן עדיפות לארצי התוצאה תהיה לאומנות, ואילו דגש על רוחניות ישמיט את הקרקע מתחת לרגלי אנשיו
עד כה, ההיסטוריה אנושית אכן מאופיינת על ידי מצבים דו ערכיים שכאלה. לכל אורך חייו, שמר דוד על האיזון הזה בנפשו, באמצעות חרטה עמוקה ותשובה כל אימת שהפר אותו. הוא היה ככל האדם בכל ענייניו האישיים אך היה יוצא דופן כמחבר תהילים, כלוחם, וכמדינאי, עד כדי כך שבעץ הקבלה ספירת מלכות יכולה להיות מתוארת על פי אישיותו

לשאיפתו של דוד לבנות את בית המקדש היתה משמעות כבדה עוד יותר. בית המקדש הוא התחום של הכוהנים. בנכונותו להעביר אותו אליהם, הוא זנח למעשה חלק גדול מן הכוח שהיה לו כשליט אבסולוטי. הנכונות שלו להקשיב לכוהנים ולנביאים מובאת כמה פעמים בתנ"ך, הדוגמה הכי ידועה היא קבלת תוכחה מנתן הנביא
אנחנו יכולים לומר שבית המקדש שירת, בין היתר גם כסוכנות לתיקון המערכת הפוליטית של העם. הגרף שלנו, המגן דוד, מראה באופן מושלם שחלוקת הכוחות, שמסומנת על ידי שני המשולשים, תוצאתה הרמוניה ואחדות אם היא נשלטת על האלוהים
אף על פי שאין עדות היסטורית או ארכיאולוגית להוכיח שהמגן דוד אמנם שימש כסמלו האישי של דוד הסמל מראה את הרוח של שלמות, ולכן של קדושה, כפי שצלחה על דוד ישנו רמז אחד שראוי לציון שהמגן דוד היה ידוע לדוד. הפסוקים של שבעה מפרקי תהילים שחיבר נכתבים בסדר אלפביתי והנושאים של כל אחד מהם משקפים סדר שבנוי כתבנית גיאומטרית מיוחדת. התבנית של מזמור תהילים קמ"ה שמאפיינת את מחשבות דוד, מציעה מגן דוד מושלם עם עיגול במרכז. כשלוקחים כל זאת בחשבון, אנחנו יכולים לראות עכשיו למה שדוד התכוון כאשר דיבר על אלוהים כמגן שלו : המגן הוא לפני כל מי שמחזיק בו. כפי שאמר בתהילים ט"ז ח
שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד: כִּי מִימִינִי, בַּל-אֶמּוֹט

אף על פי כן, דוד לא התרכז רק בכוח ההגנתי של אלוהים. אלוהים היה התוכן של חייו עד כדי כך שהוא יכול היה לתת ביטוי למערכת יחסים הזאת בשירי תהילה, בהם הוא משבח את אלוהים פעמים רבות

יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. כ"ג: א
סַלְעִי וּמְצוּדָתִי-- וּמְפַלְטִי י"ח: ג
אַךְ-הוּא צוּרִי, וִישׁוּעָתִי ס"ב:ח
עַל-אֱלֹהִים, יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי; ס"ב: ח
צוּר-עֻזִּי מַחְסִי, בֵּאלֹהִים ס"ב: ח
הֱיֵה לִי, לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא ע"א:ג
צוּר-לְבָבִי וְחֶלְקִי--אֱלֹהִים לְעוֹלָם ע"ג: כ
"וחַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי-לִי: קמ"ד: ב
אֶל-אֵל, שִׂמְחַת גִּילִי מ"ג: ד

זה מראה שרוח של אלוהים היתה בתוך דוד ומסביבו
מכוונות ומגוננת עליו כמו חליפה של שריון אלוהי. ברוח הזאת, דוד נלחם את מלחמות האלוהים ואנשיו גם שמרו על קדושתם לאלוהים אפילו כאשר השתתפו במערכות נוראיות.
הסמל שלנו יכול גם להציג את אבות האומה : אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. כל אחד מהם הרים את תרומתו לעם , אך דוד היה זה שאיחד את כל התרומות האלה בייסדו את ציון. לכן הוא נקרא מלך ישראל
הגרף שלנו, המגן דוד יכול להיות מיושם למצבים שונים בחיינו. למשל. בפרקים קודמים קראנו שהתחום האמצעי שלו יכול לתאר את העולם הנראה; או את שבט לוי; בהקשר לעיל, אנחנו יכולים ליחס אותו לייסוד מלכות דוד, עם ששת אבות האומה האחרים שמסמלים המשולשים שמסביב לתחום האמצעי הרעיון שמבטא עיצוב זה מתאים לזה שמבוטא בעץ הקבלה. ראו פרק שביעי

אין תגובות: