צבעי אבני החושן
כתב :אורי אופיר
19.05.09
החושן היה אחד משמונת הבגדים שלבש כהן גדול בעת עבודתו.
החושן חובר לאפוד והיה מונח מול ליבו של הכהן הגדול.
החושן היה עשוי מבד ועליו שתים עשרה אבנים כמניין שבטי ישראל.
כל שבט והאבן שלו. והאבנים היו שונות זו מזו.
לראובן- אודם. לשמעון- פטדה. ללוי- ברקת. ליהודה- נופך. ליששכר- ספיר. לזבולון- יהלום. לדן- לשם. לגד- שבו. לנפתלי- אחלמה. ליוסף- שוהם (אפריים ומנשה ). לבנימין- ישפה.
(דגליהם של השבטים היה בצבע האבן של אותו שבט בחושן )
אחד הנושאים המעניינים בנושא זה הינו. הקשר המיוחד הקיים בן השבט לאבן.
ובמילים אחרות מה הסיבה שאבן מסוימת נבחרה לייצג דווקא את אותו שבט.
ראובן: צבע אבנו אדומה.האדום מסמל את הזריחה . הראשוניות .ובגלל היותו הבכור . הוא קיבל את הצבע הזה.
שמעון: צבע אבנו ירוקה. ירוק צבע של כעס "ואביה ירק ירק בפניה ".
יעקב בברכתו כועס על בנו שמעון בגלל מעשיו בעניין שכם. "שמעון...כלי חמס מכורתיהם.
גם משה כועס על שמעון.אינו מזכיר אותו בברכתו. בגלל עניין המדיינית.
בגלל כך מקבל שמעון את הצבע הירוק
לוי: שבט זה מיוצג על ידי אבן "הברקת". אבן זו מייצגת את האירוע הגדול בתולדות עם ישראל. מעמד קבלת התורה. "ויהי קולות וברקים ".
בהקשר למעמד זה קיבל שבט לוי את יחודו של משרתי הקודש. תפקיד שמלאו אותו עד אז הבכורות.
יהודה: יהודה קיבל את אבן "הנופך" .משמעותו של נופך הינו להוסיף יופי לדברים הנאמרים.
כל עוצמתו של יהודה נובעת מדבריו. שתי מילים חזקות "צדקה ממני "שעל פיהם קבע יעקב שיהודה יהיה מלך בישראל.
היכולת לומר טעיתי וסליחה היה היא הנותנת ליהודה את עוצמתו
יששכר: צבע אבנו של יששכר הינו תכלת. תכלת השמיים.
וכל זאת כי התברך ביכלת המיוחדת שלו בקביעת העיתים "יודעי בינה לעיתים
זבולון: צבע אבנו לבן (יהלום). תכונת הלבן היא ההחזרה. הנתינה.
זבולון הוא הנותן. זהו השבט המתפרנס מספנות "לחוף ימים ישכון " ומפרנס ונותן גם לאחיו יששכר.
דן: שם אבנו של דן היא "לשם". לשם זו גם שם העיר החשובה בנחלת דן. שנכבשה על ידו בצפון הארץ .שמה הקודם של לשם היה ליש \ דן.
נפתלי: שבט זה מתואר על ידי משה במלחמתו נגד מדיין. ושירת דבורה וברק שבאה בעקבות הנצחון. "הנותן אמרי שפר ".
דבורה וברק שילוב מדהים של נביאה "אשת לפידות" ומצביא.
שילוב של רוח ועשייה. שני קטבים משלימים. שחור ולבן המעורבבים זה ויוצרים את אבן "השבו "
גד: אבנו של שבט גד הינה "אחלמה ". אונקלוס מתרגם את שמה של האבן "עין עיגלא " שפירושו עין העגל.
שבט גד בכניסתו לארץ ביקש להישאר בעבר הירדן. טענתו היתה ריבוי המקנה.בטענתו זו השבט בא למשה וביקש לבנות תחילה מכלאות צאן ואחר כך מגורים לטף. משה תיקן אותם ואמר קודם הטף. עניין מהותי זה לא נשכח להם וקיבל את ביטויו באבן המיוחדת של שבט זה. "עין עיגלא "
אשר: צבע אבנו של שבט אשר הוא צהוב. מצביע על השמן הרב שהיה בנחלתו של שבט זה
יוסף: צבע אבנו של שבט זה הוא שחור. שחור בניגוד ללבן "בולע". מקבל.
הקבלה אפיינה את יוסף.
הוא מקבל עליו את הדין ונשאר באמונתו. שם שמים תמיד שגור בפיו.
הוא מקבל את אחיו למרות כל אשר עשו לו.
בנימין: שם אבנו של בנימין הוא "ישפה" יש – פה
הפה הוא המייחד את השבט הזה.
בימי מרדכי ואסתר.הפה הוא שהצילם . אסתר...אינה מגדת את מולדתה ואת עמה"
לסיכום ניתן לומר:
ששמונה שבטים (מתוך שנים עשר) צ ב ע האבן הינו סיבת בחירתה.
ארבעה שבטים הצבע מלמד על תכונותיהם : ראובן-בכורה .שמעון- כעס. יוסף- יכולת קבלה. זבולון-יכולת נתינה.
ארבעה שבטים הצבע מלמד על עסוק או אירוע שקרה: יששכר-עיסוקו בקביעת הזמן. אשר- עיסוקו בשמן. גד- האירוע בכניסתם לארץ. נפתלי- האירוע במלחמה עם מדיין.
ארבעה שבטים (מתוך שנים עשר ) ש ם האבן הוא סיבת בחירתה:
לוי-מעמד הר סיני. יהודה-דבריו במעשה תמר. בנימין –התנהגות מיוחדת שהביאה למפלתו של המן. דן- שם עירו.
מבחינת הצבעים המעניין ביותר הינם הצבעים של השבטים שנעו בחזית (קדמה ) דגל מחנה יהודה וביחד אתו זבולון ויששכר.
יהודה היה מרובה אוכלוסין. חייליו ניחנו באומץ. זהו שבט המלוכה בישראל לפיכך היה ראשון.
מצדו האחד יששכר המייצג את הרוח . אבנו היא ספיר. תכלת.
ועשייה. מצדו השני זבולון המייצג את העשייה. אבנו היא יהלום. לבן.
שוב חוזר השילוב של תכלת ולבן והפעם בחזית עם ישראל. בדרכו לארץ ישראל. יש בכך כדי ללמד על הנתיב שצריך ללכת בו. שלטון המבוסס על רוח ועל עשייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה