יום חמישי, יולי 03, 2008

תומרקין, שואה ותקומה, אנדרטה בתל אביב

 תומרקין אמנות, טלאי צהוב,

מתוך ספרה של בתיה ברוטין, לחיות עם הזיכרון, בית לוחמי הגטאות, 2005 עמודים 72-75

מבחוץ רואים שתי פירמידות משולשות המונחות בהיפוך זו מעל זו ויוצרות צורת מגן דויד. הפירמידה העליונה שקופה והתחתונה אטומה... המגן דויד מסמל את העם היהודי וקורותיו: הפירמידה התחתונה האטומה מסמלת את "השואה" ואילו הפירמידה העליונה השקופה מסמלת את "התקומה". המבקר נכנס אל החלל הפנימי של האנדרטה, עומד על בסיס משולש צהוב, אשר במרכזו יש שני משולשים לא שווים, האחד מבטון והשני ממתכת והם יוצרים שוב צורת מגן דויד, אלא שצלעותיו אינן שוות... לא במקרה בחר תומרקין בצורת הפירמידה להנצחת השואה. הפירמידה היא סמל מקובל של הנצחת מתים מאז מבני הקבורה במצרים באלף השלישי לפני הספירה. שתי הפירמידות המונחות זו על גבי זו, נותנות לאנדרטה חזות מונומנטלית, ויוצרות צורה חדשה של מגן דויד. בכך שתומרקין משתמש בצורת הפירמידה בהכפלה, הוא מעביר בו זמנית משמעות כפולה: מסר של הנצחת השואה בפירמידה התחתונה הנראית כמבנה קבורה כשהמשולש הצהוב בתוכה עם האלמנטים והמלה "זכור", מסמלים את השואה, ומסר של תקווה בפירמידה העליונה ההפוכה, שבסיסה נפתח אל השמים. המגן דויד שנוצר מסמל את החיים החדשים של העם היהודי ותקומתו המחודשת בארץ ישראל... נבחרי העיר ת"א לא היו משוכנעים שאנדרטה זו יכולה לשמש סימן וזיכרון לשואה האיומה ולתקומה והתקווה שנבנו בא"י בשל סגנונה האבסטרקטי... עדיין ניצבת האנדרטה ברחבת הכיכר כגוף יתום. הבריות מתעלמים ממנה, איש כמעט אינו נעצר על ידה להתייחד עם זכר השואה והגורמים העירוניים אינם קושרים אותה עם אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה על אף שבת"א אין אנדרטה מרכזית אחרת לזכר השואה.

אין תגובות: