יום שבת, דצמבר 20, 2008

מגן הרקולס


בציור שלפנינו (על גבי ספל חרס יווני מן המאה הששית לפני הספירה שמוצג כיום במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק) נאבק הרקולס באמזונה. ממש באמצע קרקעית הספל מתגלה מגן ועליו הקסגרמה שמקיפה שושן. בשפת היום יום ניתן לומר שרואים מגן ועליו מגן דוד. ניסוח זה מחדד את השאלה האם אנו רואים כאן את המקור לאגדה על המגן של דוד המלך, שהיה חקוק עליו מגן דוד, או שמא להיפך – המיתולוגיה היוונית הושפעה מהסיפור על דוד, שהקדים את יצירת הכד הזה בערך בשלוש מאות שנים.
תמונה זו חשובה לי מכמה סיבות:
א. עד כה לא עלה בידי למצוא תמונות שמוכיחות שההקסגרמה הייתה מוכרת ליוונים.
ב. בגלל הקשר לשושן שמקדים במאות שנים את ההקסגרמות והשושנים מכפר נחום ומעין יעל.
ג. בגלל הקשר למגן.
ד. בגלל הקשר בין דוד להרקולס (למשל, שניהם גיבורים אגדיים; שניהם הרגו אריה; שניהם הרגו ענק).
התמונה צולמה בידי גלן גולי מפליקר וכל הזכויות עליה שייכות לו
נ.ב.
שימו לב שמלבד ההקסגרמה הפנימית הקומפוזיציה של הציור עצמו מנסה לחקות שני משולשים שווי צלעות, כאשר האחד מורכב מהזרועות ומבהונות הרגליים, והשני מהראשים והברכיים.


אני מעריך שאם הרבי והמומחה לפולקלור מקס גראנוואלד ( 1871 1953 ) היה יודע על התגלית לעיל, הוא היה יכול לקפוץ עליה כהוכחה לתיאוריה שלו שאותה פרסם
בכתב העת
Historia Judaica: a Journal of Studies in Jewish History, Espescially in the Legal and Economic History of the Jews, Vol. IX, 1947 , translated from German by Hilde Kisch, p. 118 ff]
ובערך "מגן דוד" באנציקלופדיה היהודית האוניברסלית. לפי אותה תיאוריה השימוש במלה "מגן" מצביע על הקשר אסטרולוגי ומיתי, ומזכיר את מגנו של הרקולס (מלקרת), שבעזרתו הרקולס גבר על הענק אנתאוס.
מלקרת הוא שמו הצידוני של הרקולס ויש אומרים כי הוא מורכב מן המלים מלך וקרת, מלך העיר
השם מלקרת קדם לשם הרקולס, ואפילו עמודי הרקולס (גיברלטר) נקראו קודם בשם עמודי מלקרת
בתקופת שלמה המלך, במאה העשירית לפנה"ס, מלקרת היה האל של צור שהייתה חלק מממלכת חירם הפיניקי שבנה את מקדש שלמה
כך שבסופו של מסע ייתכן שהשם חותם שלמה אכן התגלגל מישראל לפניקיה וממנה ליוון, והשם "חותם שלמה" מעיד שחכם השביל מן ההולך בו

נ.ב.
במאמר
על סמל השושן שכתב מורי וידידי דוקטור זאב גולדמן מובאים ממצאים אחדים מני רבים שמוכיחים שהמגן דוד היה מוכר לפיניקים, לכל הפחות בצורתו בצדודית כפרח בעל שלושה עלים (ציץ). באותו מאמר בפרק יד (ההיכל) נאמר אפילו שהעיטור הישראלי של מקדש שלמה היה בעצם עיטור פיניקי.
 תוכלו להשוות למשל את התבליט שגילה יוחנן אהרוני ברמת רחל (תמונה 1) עם תבליט השנהב הפניקי (תמונה 2)

העתק של תבליט השנהב
שגילה יוחנן אהרוני ברמת רחל (תמונה 1)
צילום שלי



תמונה 2: שנהב פניקי מנמרוד מהמאה השמינית לפני הספירה
תמונת CC
מאת
mharrsch
מפליקר


חשוב להבהיר שהחוקרים יודעים שצורת השושן המסוגננת בתמונות לעיל מתייחסת לפרח זה ולא לאחר (למשל אירוס) בגלל ממצאים ארכיאולוגיים שבהם יש שלבים שונים של פריחת השושן כמו למשל בציור קיר מארמון קנוסוס בכרתים שמוצג כיום במוזיאון הירקליון

אין תגובות: