יום שבת, אוקטובר 23, 2010

[ח] המסקנות שהוסקו עד כה ובעיות הנובעות מהן


סמל השושן- מאמר מאת דוקטור זאב גולדמן
פרק ח מתוך 23 פרקים


בעקבות שיוכם ההדדי ההדוק של כל זוג מארבעת הפרקים,
יכולים אנו להציג רצף כרונולוגי יחסי של מקורות אלה.
נקודת המוצא היא ללא ספק שמ' כח לו-לח, שבו הנוסח המפורט ביותר 
ונוסף לו הסבר סמלי שאינו נמצא ביתר הפרקים.
שמ' לט ל-לא, מתקשר אליו בניסוחו הדומה. סביר, אפוא,
כי שני נוסחים אלה אינם רחוקים בזמן זה מזה.
אולם יש לשים לב לכך שפרק לט מכיל כבר את הצירוף של הציץ והנזר,
בעוד המונח 'ציץ הזהב' בלבד קיים אך ורק בנוסח הראשוני של פרק כח
 (דומה שהעורכים המאוחרים לא רצו לגעת בנוסח המקורי).
ויק' ח ח-ט, התלוי בשמ' כט ו' ומראה בכל זאת עקבות בולטים של תלות,
מעבר לזאת, בשני פרקינו הקודמים. לכן, הוא צריך להיחשב כנערך אחרון
מתוך ארבעת פרקינו, בהיותו מכוון הן לחידושי פרק כט
 והן לנתונים הקודמים של שמ' כח ולט, כאחד.
הרצף הכרונולוגי היחסי שאליו הגענו על סמך השוואת ארבעת הנוסחים
 המקבילים, הוא, אפוא, זה: שמ' כח – שמ' לט – שמ' כט – ויק' ח.
בהתאם לכך יהיה עלינו לדבר בהמשך על שני הפרקים 
המוקדמים ועל שני הפרקים המאוחרים.
השאלה שתעסיקנו כעת היא האם נוכל להגיע 
מתאריך יחסי זה לתאריך מוחלט של נתונים אלה?
התהליך ההיסטורי שלפנינו משתרע על פני כתשע מאות שנה,
מתקופת הנדידה של שבטי ישראל במדבר,
בשליש האחרון של המאה הי"ג לפנה"ס ועד טביעת מטבע הכסף האוטו כטוני
בסוף המאה הרביעית לפנה"ס. בפרק זמן זה חלו מאורעות היסטוריים מכריעים
בתולדות עם ישראל: ממלכות שאול, 1030 לפנה"ס בערך,
 ועד גלות בבל, 536-586 לפנה"ס.
נשאלת השאלה האם מאורעות גדולים אלה השפיעו במידה זו או אחרת
 על התהליך ההיסטורי שהוביל מציץ הזהב של אהרן אל נזר הקודש, 
והאם נוכל לקבוע להתפתחות זו תאריכים מוחלטים?

אין תגובות: